כל המתחרים עמדו על המגרש. אזור ההרמה היה מגודר בסרט, עם פתח בפינה דרכו נכנס המרים כאשר נקרא. ברמקולים הושמעו שירי מטאל של Disturbed, Rammstein ו-Lamb of God בווליום שהחריש אוזניים. בדיוק קראו בשמו. "הוא הרגע שבר שיא ישראל", אמרו לי, "אז הוא מקבל ניסיון לעוד הרמה. זה לא ייחשב לו לתחרות, אבל זה כן ייחשב לשיא". רואים עליו שהוא לחוץ, מבטו נע בין אימה לכעס להתלהבות. נוכח שהוא מתרגש מהמעמד שהוא קיבל. הוא עומד בפינה, גבו אדום ממכות העידוד שהוא קיבל. מצדדו עומדים שלושה אנשים, צועקים אל תוך אוזניו זעקות "אתה יכול!". האוויר סביבו מלא באבק מגנזיום והוא שועט אל המוט, אוחז בו בידיו ומושך.
לא הרבה קרוספיטרים מכירים את סצנת הפאוורליפטינג האזורית, אשר מקיימת תחרויות אזוריות כבר כמה שנים ומונה צפונית לאלפיים חברים. התחרות, בה התחרו כ-80 ספורטאים, אף הייתה תחרות בין-לאומית, עם מתחרים שהגיעו מיוון וקפריסין. "די מגוחך שאנשים מגיעים מחו"ל להתחרות פה, אבל לא הרבה קרוספיטרים מגיעים לכאן", מספר לנו יוני שוויצר, מקרוספיט תל אביב. "הקרוספיט בארץ יכול רק להרוויח מהשילוב. הקרוספיטרים שמגעים לפה? אנחנו ספורטאי קצה. אין הרבה מאיתנו כאן, שקרוספיטרים שבאים להתחרות. התחרות פה מכניסה אותנו לפרופורציות. לאף אחד כאן לא אכפת שאני עושה סקווט במשקל כפול ממשקל הגוף שלי כששיא ישראל הוא פי 4." יוני הגיע לתחרות בשני כובעים: כמתחרה וכמאמן מלווה מתחרים.
אחד המתחרים של שוויצר הוא עזרא חנה, בן 16 בלבד. הוא מתאמן כשנתיים וחצי, ולפני כשנה וחצי החליט שהוא רוצה להתחרות. "התאמנתי חצי קלאצ', ורציתי להיות תחרותי ולעלות רמה בתחום, אז התחלתי תוכנית כח רצינית". ההישג המרשים ביותר של חנה בתחרות היה התוצאה שלו בסקווט: 205 קילו. לפני כמה חודשים הוא התחרה בתחרות הנוער, Tomorrow's Athletes, ולקח את המקום העשירי. "אני מגדיר את עצמי כשילוב של קרוספיט, ווייטליפטינג ופאוורליפטינג. לפני כל תחרות אני מתכונן באופן ספציפי". חנה נהנה מהתחרותיות ומהעבודה עם שוויצר. "זה היה ממש כיף. תמכנו אחד בשני, ועזרנו אחד לשני. הרבצנו אחד לשני בגב לפני הכניסות. זה טוב להיות עם פרטנר איתך." שוויצר גם מוסיף: "יש לקהילת הקרוספיט מה להרוויח מהעירבוב עם אנשים ומכונים שמתמחים בדברים שהקרוספיט מורכב מהם, אם זה כוח או ג'מנסטיקה."
כל מתחרה שעולה על הבמה מוקף בשלושת הטוענים, שמעלים את המשקל על המוט בהתאם לדרישה ומסדרים את העמדה. תוך כדי ההרמה הם המלאך השומר, הספוטרים בסקווט. חוץ מזה, הם גם מעודדים כל אחד מהמתחרים ומסיימים את היום בלי קול. הם מתחילים בשמונה בבוקר, עם המתחרה הראשון, וחלקם לוקחים הפסקה במהלך היום כדי להתחרות בעצמם.
קהילת הפאוורליפטינג בישראל אומנם קטנה, אבל היא מאוחדת ומלוכדת מאוד. האתלט הצעיר ביותר היה בנו של מארגן התחרות, ד"ר גל אדטו, והוא ילד בן 10. "כולם פה חברים. הגעתי בבוקר כדי להתחרות והיה מלא אנשים", מספרת הילה רוט מקרוספיט כפר סבא. "כשאתה מגיע, כולם מחבקים אותך. סיימתי כבר את התחרות לפני כמה שעות אבל נשארתי בשביל אלון (קורטק, המאמן שלה)." רוט לא רצתה להתחרות במקור, אבל לא השאירו לה ברירה. "לא רציתי להתחרות אבל הקהילה מושכת אותך פנימה. אושר שלח לי הודעה שהוא רשם אותי ואין לי ברירה".
אושר, הוא אושר סופטי בן ה-24, ותיק הענף וגורו של לא מעט מהמתחרים. הוא מתאמן מאז גיל 15, ומאמן בעצמו מאז גיל 19. הוא גם פתח את מועדון הפאוורליפטינג הראשון והיחיד בישראל. "לפני וולקן (המועדון שלו) העיפו אותי משני חדרים כושר בעבר. הראש של קרוספיט הרבה יותר דומה. יש גישה למוטות ומשקולות, מותר להשתמש במגנזיום ולעשות רעש. זה הביא הרבה מתחרים לענף. לא היה פה קל לפני כמה שנים, הענף נמצא בתנופה מאוד גדולה מאז שהקרוספיט התחיל לתפוס".
המשקלים שלו נמצאים הרחק לפני כולם בתחרות. אושר מבקש שיגבירו את המוזיקה, ומבצע את הטקס האישי שלו לפני ההרמה. חברים מורחים לו את הגב במגנזיום, נותנים לו להריח את האמוניה ומכים אותו כדי שיתעורר. הוא רץ אל המוט, נכנס מתחתיו, יורד לסקווט ועולה חזרה עם חיוך. 310 קילו, בקלות. מי אתם מכירים שיכול לעשות את זה?
יש לכם מה להוסיף?
עליך להתחבר על מנת לפרסם תגובה.