Register

A password will be e-mailed to you.
[adrotate group="1"]

1. תנומת הברפי/שכיבת סמיכה

אמצע אימון, השלב הכי קשה מנטלית. אתם באמצע חזרת ברפי (סמוך קום) ובמקום להתפוצץ כלפי מעלה מהתחתית, אתם מזהים את הנוחות של הרצפה ופשוט נחים לכם. רעיון רע! ברור שבמהלך אימון מצטברת עייפות ניכרת, עם זאת, מלבד הפסקת העבודה אתם מאבדים את הכוח שאתם יוצרים בירידה המהירה לתחתית שאמור לעזור לכם להתפוצץ בחזרה מעלה.

2. ג'וגינג במקום ריצה

אתלטים נוטים להשתמש בחלק הריצה שבאימון בתור מנוחה. עקרונית אין משהו פסול ולפעמים זה יכול להיות חלק חשוב מתהליך חלוקת העבודה באימון. אך לעיתים אנשים מנצלים את הריצה והופכים אותה למיני-צעידה איטית וכאן הבעיה. ריצה (כמה שאנחנו נוטים לשנוא אותה, כולל עבדיכם הנאמן) היא חלק אינטגרלי מהאימון ומהווה כלי יעיל ביותר לשיפור הסיבולת לב-ריאה שלכם וקיבולת העבודה. אם נתייחס לריצה בתור מנוחה ולא בתור עבודה – התוצאות יהיו בהתאם.

3. ריקוד המוט ("The Barbell Cha-cha-cha")

קרוספיטרים רבים פוצחים בריקוד המוט – יחד עם שקיעתה של העייפות באימון "כבד", הם מנסים למצוא את הרגע הנכון להיכנס לחזרה נוספת בניסיון לנהל את העייפות שלהם. גם כאן מדובר במהלך הגיוני – הרי עדיף להיכנס כשאנחנו יודעים שנוכל לבצע חזרה שלמה עם טכניקה טובה. אבל גם כאן, ניתן למצוא אתלטים שמבזבזים זמן בהליכה אחורה/קדימה לקראת המוט בחיפוש אחר הרגע הנכון להיכנס. התוצאה היא איבוד המומנטום והדחפה המנטלית – שהרי אנחנו נותנים למוט ולמשקל להכניע אותנו, מה שגורם לנו להיכנס לרצף של מחשבות לא מועילות.

הפתרון: "נקודת האל-חזור": סמנו לעצמכם נקודה מנטלית שמרגע שנגעתם במוט – "נסעתם" ונכנסתם להרמה.

4. עומק רדוד בסקוואט

רובנו יכולים לרפד את הסקוואט שלנו בעוד כמה קילוגרמים אם פשוט לא נרד לתחתית – אבל האם זו חזרה לגיטימית? לא. רבים יסכימו שאין דבר יותר מרגיז מריפוד המשקל באימון בתרגילים כמו הקלין, סנאצ' וסקוואט, ללא שימת דגש על עומק החזרה.

בסופו של דבר, זה רק לטובתכם – סקוואט עמוק ("שובר מקביל") יחזק אתכם לטווח הרחוק (יציבות כללית, גב, רגליים), יפר את זיכרון השריר ויבנה בסיס טוב שיכין אתכם להנפות אולימפיות. אם אתם לא בטוחים בעומק שלכם – אין בושה מלהסיר פלטות מהמוט ולבצע חזרות מושלמות עם משקל נמוך במקצת.

5. חזרות חלקיות

בדומה ל-#4, ביצוע חזרות חלקיות ('No Reps') יזיק לכם בטווח הארוך וימנע מכם להשיג את הגירוי הרצוי מהאימונים שלכם: ראשית, במקום לבנות תבניות נכונות של תנועה, נסתכן בהבניה של תבניות לא נכונות שימשיכו איתנו לאורך זמן, שיהיה קשה לפרק ולבנות מחדש אחר-כך. שנית: לטווח תנועה יש סיבה ביומכנית, שמטרתו היא לגייס יחידות מוטוריות ספציפיות ולגרום לכם לעבוד ולהתחזק. עוד היבט: זוהי סוג של רמאות אימונים – חישבו גם על חבריכם לבוקס!

אל תקבלו חזרות לא שלמות: מתח שבו מתחילים מתלייה גבוהה ומסיימים מבלי להעביר את הסנטר/עצמות הבריח מעל הבאר, חזרות "Toes to Bar" שבהן הרגליים לא נוגעות בכלל בבאר וכמובן חזרות סקוואט שהן בספק. נהפוכו: לא בטוחים שעשיתם חזרה שלמה? הוסיפו לכם עוד אחת – עדיף להקצין מאשר להטיב. שכחו מהתחרות שלכם באימון ותדאגו להצלחה שלכם בטווח הרחוק. אם אתם בונים על עתיד תחרותי אגב, זה עוד יותר חשוב – כך תמנעו מהפתעות מיותרות באמצע תחרות מצד השופט שיפסול לכם חזרות.

מקור: BoxLifeMagazine.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X