היכולת להעריך נכון את המצב הפיזי שלנו היא תלויית ניסיון, שבדרך-כלל נרכש דרך טעויות וחישובים שגויים. כשאנו מכניסים את עצמנו לקרוספיט ולשגרת אימונים אינטנסיבית (ברגע ה-"הידבקות" בספורט), זה בהחלט אפשרי שנשכח לשים לב למצב הפיזי שלנו וליכולת הכללית שלנו להתאמן ולתת 100%. לכן, הנה מדריך קצר עם מספר תמרורי אזהרה, שיוכלו לעזור לכם להבין מתי כדאי לא להתאמן ולנוח יותר:
1. נפילה "פתאומית" במוטיבציה להתאמן – רואים את הסעיף הזה הכי טוב אצל אנשים שבדרך כלל מאוד חשוב להם להתאמן. באופן פתאומי לא בא להם "יותר" להתאמן וזה לחלוטין דגל אדום. אם אתם מאלו שבדרך כלל מתכננים חופשות סביב לו"ז האימונים שלכם בבוקס ואתם חווים ירידה פתאומית במוטיבציה – זה אינדיקציה טובה להתאוששות (הירודה) שלכם.
2. עצבונת ותחושת דכאון – האתלט שנמצא באימון יתר יימצא בדרך כלל בתחושת נכאים מחוץ למכון שתכלול גם אובדן תאבון, עצבנות ובעיות שינה.
3. קצב לב גבוה במנוחה – קצב לב גבוה בשעות הבוקר או במנוחה יכול להיות אינדיקטור מצוין למצב ההתאוששות שלכם. עלייה בפעילות המערכת הסימפתטית אשר פועלת במצבי עקה וחירום, עשויה לגרום לעלייה בקצב הלב שלכם.
4. חולי לעיתים תכופת – אם אתם בדרך-כלל בריאים אבל פתאום נפלו עליכם ברצף, "משום מקום" שתי מחלות ויראליות בחודש אחד, ייתכן מאוד שזה נובע ממערכת חיסונית מוחלשת עקב אימון-יתר.
5. היעדר התקדמות – מתי היה ה-PR האחרון שלכם? או מתי מחצתם לגמרי אימון? אם כל האימונים שלכם בזמן האחרון היו, בהיעדר תיאור אחר – פשוט פח, וה-PRים כבר לא באים, יש מצב טוב שאתם פשוט לא מתאוששים. זה עוד יותר חשוב אם אתם עושים תכנית כוח כלשהי, כמו Starting Strength או 5\3\1.
6. תחושת צמא מתמדת – כמה מים שתיתם בימים האחרונים? אם אתם מוצאים את עצמכם שותים הרבה יותר מהרגיל ובמקרה עבדתם קשה במיוחד בבוקס בזמן האחרון, יש מצב ששני אלו קשורים. כשהגוף מגיע למצב קטבולי כתוצאה מסטרס ועייפות בלוטת האדרנל (ניגע בזה בפוסט אחר) התייבשות לא מאחרת להגיע ובהתאם הצורך העיקש לשתיית נוזלים עולה.
יש לכם מה להוסיף?
עליך להתחבר על מנת לפרסם תגובה.