שנת 2015 במשחקי הקרוספיט הייתה שנה מיוחדת במינה וקשה לחיזוי. ה-"Old Guard" – דור האתלטים הוותיקים, ריץ' פרונינג, ג'ייסון קאליפא וכריס ספילר מצד הגברים פינו את לוח התוצאות במקצה היחידים. במקצה הנשים אתלטיות בולטות נעדרו או שבו מפציעה פחות טריות משהיו לפני – בינהן גו'לי פושייר (שנפצעה ממש לפני המשחקים במוקדמות), סאם בריגס שחזרה מפציעת גב קשה וולארי וובריל הוותיקה לא הופיעה כלל. דור ישן של אתלטים פרש ברובו, כאשר דור חדש התברג היטב בלוחות התוצאות, במקצי הגברים והנשים כאחד. אז בהינתן כל השינויים הללו – מה קרה במשחקים ומה זה אומר על ההמשך?
בואו נדבר על זה.
אנרכיה במקצה הנשים
מאז שנת 2013 בערך, מקצה הנשים והפודיום במיוחד, היה נתון ללא מעט שינויים, כך שאין זה מפתיע שגם השנה התחלפו המשמרות. כמובן שיש פה "אבל" – הדומיננטיות של האתלטיות האמריקאיות ירדה פלאים, כאשר האתלטיות האירופאיות (שהרוב הדומיננטי מגיע מאיסלנד) משתלטות על אזור הפודיום ומפגינות ביצועים חזקים ועקביים לאורך כל התחרות, כאשר האישה בעלת הכושר הגופני הטוב ביותר לשנת 2015 – קטרין דוידסדוטיר, בכלל לא העפילה למשחקים הקודמים ב-2014 (סיימה במקום ה-24 במוקדמות).
מה שהיה יותר מפתיע, זה לראות כוכבות גדולות (וותיקות) כמוקמיל לבלנק בזינט, מישל לטנדרה וסטייסי טובאר, כשהן לא מצליחות להתברג בעשירייה. השנה, אגב, הייתה השנה הראשונה בה בחמישיה הראשונה לא הייתה אמריקאית אחת במקצה הנשים – עוד ראייה לתפוצה של הספורט והתפתחותו ברחבי העולם ולא רק בארץ המקור, ארה"ב.
כנגד הדומיננטיות האיסלנדית בעשירייה, היה ניתן למצוא את צמד הכוח האוסטרלי – טיה קלייר טומי, שהפתיעה לחלוטין במשחקים והגיחה מאנונימיות הישר למקום השני וקארה ווב, שסומנה בתור הפייבוריטית לזכייה במשחקי הקרוספיט בשנה שעברה אך נפצעה ופרשה (והפעם סיימה במקום החמישי). עם הכניסה למוקדמות, היה נדמה שקמיל הייתה זו שתזרח ותקטוף את התואר בשנית, כשג'ולי פושייר (שנפצעה, וב-2014 לקחה את המקום השלישי) תהיה במקום השני, כשהמקום השלישי אולי היה נתפס על-ידי סאם בריגס, קאר ווב או שחקנית אחרת (האיסלנדיות?).
בפועל שום תחזית לא הוסיפה לקרות והאנליסטים רק גירדו את ראשם. אנרכיה במקצה הנשים, כבר אמרנו?
קרדיט צילום: ריבוק ישראל
קטרין דוידסדוטיר: חוזרת עם נקמה
עם ניסיון של 10 שנים בהתעמלות קרקע ושנה אחת באתלטיקה קלה, קטרין נכנסה לעולם הקרוספיט כבר בגיל 18. קטרין בילתה שנתיים במשחקי הקרוספיט בתחתית השרשרת (בין ה20-30) וב-2014 כשלה ביסיון שלה להעפיל למשחקים. השבירה המנטלית שלה באותו רגע, כנראה היוותה הזרז לעלייה שלה למשחקים בשנה הנוכחית. כחלק מההכנה למשחקים, היא עברה להתאמן תחת המאמן הידוע בן ברגרון מ-CrossFit New England, שידוע ביכולות הגבוהות שלו באימון אתלטים למשחקי הקרוספיט.
כך, קטפה את תואר האישה בעלת הכושר הגופני הטוב ביותר בגיל 22. קטרין אמנם ניצחה רק באירוע אחד בכל התחרות ("Pedal to the Metal 2") אבל כיאה לקרוספיטרית שממאנת להיות מאוזנת "Across the Board" – היא הפגינה עקביות מדהימה ושמרה עם מאזן של סיומים שרובו היה מתחת למקום העשירי או סמוך לו. עוד מעניין לציין שהיא הצליחה לעקוף את בת מדינתה, שרה סיגמנדסדוטיר רק בשני האירועים האחרונים של התחרות, מה השיג לה את המקום הראשון.
האם קטרין היא עוד "One Hit Wonder" כמו קמיל, או שאולי נראה בשנים הקרובות "פרונינג" בצד הנשי? הזמן יגיד.
טיה קלייר טומי: טירונית השנה
הכירו את טיה, בת 21 מאוסטרליה שהתחילה להתאמן בקרוספיט רק ב-2013 אחר קריירה בתור אצנית משוכות. אז זה די מובן למה כולם הרימו גבה שבשנת הבכורה שלה במשחקי הקרוספיט היא קטפה את המקום השני מידי מתחרות מבטיחות אחרות. היא הצליחה לעקוף אתלטיות מוכרות אחרות כמו קמיל, סאם בריגס, קארה ווב ואפילו את שרה סיגמונדסדוטיר. לא הרבה ידוע על הטירונית הזו אבל נראה שנשמע עליה עוד המון בהשך.
שרה סיגמונדסדוטייר: אויבת המדינה
האיום המרכזי על שרה על הדומיננטיות של קטרין דוידסדוטיר בכל התחרות הסתמן דווקא מכיוונה של שרה, בת מדינתה בת ה-23, המתחרה בפעם הראשונה במשחקי הקרוספיט (נראה שזה מוטיב חוזר). שרה הייתה קרובה לקחת את הניצחון מידי קטרין באירועים האחרונים של התחרות ולמעשה הובילה עליה עד הרגעים האחרונים שבהם תשו כוחותיה. מדובר במתחרה צעירה וקשוחה שהצליחה לסיים את אחד המקצים הקשים יותר, ה-"Heavy DT" במקום הראשון, בעודה שומרת על קצב אחיד ורגוע.
במקצה סחיבת שקי החול בתחרות, נחלה עיכוב לאחר שניסתה במודע או לא מודע לעשות קיצור דרך על-ידי סחיבת השק האחרון לקו הסיום מבעוד מועד – מה שגזל ממנה זמן יקר באימון, לאחר שנענשה ונתבקשה לרדת לתחתית גרם המדרגות שאותן נדרשה לטפס. מעניין איך היה נראה לוח התוצאות ללא בזבוז הזמן היקר הזה.
יש לכם מה להוסיף?
עליך להתחבר על מנת לפרסם תגובה.