אבולוציה של אתלט: ריץ' פרונינג – חלק ב'

לחלק א'.

ממשיכים מאיפה שהפסקנו, עם ניתוח ופרשנות אודות הניצחון האחרון של ריץ' פרונינג במשחקי הקרוספיט של שנת 2014 – השנה הרביעית ברציפות.

 Victory Loves Preperation – ההכנות והאימונים

כמה שנדמה שריץ' הוא עילוי ופריק גנטי – וכמה שניכר שיש אמת בדבר, שגרת האימונים שלו לקראת המשחקים הייתה מה שאחרים שלא מבינים, היו מגדירים בתור מוגזם, מיותר ומזיק. ריץ' התאמן בין 2-3 פעמים ביום, כרגיל בלי תוכנית סדורה תוך כדי שהוא לוקח את ג'יימס הוברט, אתלט שנהפך להיות בן טיפוחיו ומתאמן איתו בקביעות. כאשר נשאל לגבי הפסקות ומנוחות מהאימונים אמר: "פיזית אני מרגיש מדהים, אני אמשיך לעשות קרוספיט למשך כל חיי, אני אוהב את מה שאני עושה אבל הצד הנטלי […] – אין באמת יום מנוחה, חגים הם אינם חגים – וזה לאו דווקא בגלל האימונים עצמם אלא המחשבה על האימונים והצורך להתאמן."

"זה לא באמת מפריע לי לא להתאמן ואפילו לא יזיק לי, אבל מנטלית – אני מרגיש שאני חייב לעשות משהו, אם אני לא עושה משהו אני נופל מאחור."

סרטון: יום במשרד עם ריץ' פרונינג

 

"זה לא באמת מפריע לי לא להתאמן ואפילו לא יזיק לי, אבל מנטלית – אני מרגיש שאני חייב לעשות משהו, אם אני לא עושה משהו אני נופל מאחור."

אם חשבת שזה קל להיות ריץ' פרונינג – אז זה פשוט לא. הציפיות שנפלו עליו לקראת המשחקים היו כבדות מאוד – הניצחונות הקודמים שלו הפכו למעין נטל שבגללו עליו להתאמן באותה עצימות למשך שנים, כאשר מעבר ללחץ המנטלי שצפוי שאתלט תחרותי יתמודד אתו, נאלץ היה להתמודד עם השאלה המטרידה – האם יצליח לשחזר את ההישג גם השנה? הצפייה לניצחון רביעי מריץ', העצים את התחושה ואת הלחץ – ובמיוחד כאשר תמיד יש סכנת כישלון (או חולשה זמנית) שהיא טבעית וסביר שאתלט יחווה אותה במהלך תחרות (ועל כך בהמשך).

משחקי הקרוספיט 2014

היום הראשון

השנה המשחקים נפתחו עם מקצה סיבולתי לא פשוט – הכולל שחייה, כמיטב המסורת במשחקי הקרוספיט בהם מרבית התחרויות נפתחו בחוף.

להזכירכם, שחייה הייתה עד אותו רגע עוד חולשה של ריץ', כך נתגלה במשחקים האחרונים בהם סיים במקום ה-30+ במקצה שחייה ומאסלאפים, וכעת היה עליו להתמודד עם שחיית ים אכזרית, משולבת עם ריצה, ברפיז, וטראסטרס כאשר הוא הולך לקרב קשה מול אתלטים "מומחים" אחרים – כמו ג'ורדן טרויאן (אשר זכה ארבע פעמים בתואר All-Time American Swimmer) ו-"חיות סיבולת" כמו ג'ייסון קאליפא (שעבד חזק על אספקט הסיבולת בשנים האחרונות שהפגע במשחק שלו).

כפי שאתם כבר מנחשים, ריץ' הפגין קורות רוח ושיפור ניכר בשחייה שלו, כשלבסוף הוא מסיים את המקצה במקום השמיני המכובד. משם, המשיך לקחת את המקום הראשון במקצה ה-Overhead Squat, בו כל מתמודד נדרש להגיע לחזרה מקסימלית אחת בתרגיל, עם הרמה מוצלחת של 377 ליברות (171 ק"ג), ניצחון שזיכה אותו בפור של 100 נקודות.

היום השני והנפילה המשולשת

היום השני נפתח עם איוונט סיבולתי במיוחד – אולי בין הקשים יותר שנראו במשחקים.

For time:
Row 3,000 meters
300 double-unders
Run 3 miles (4 קילומטר) 

פרונינג הודה מספר פעמים שהוא שונא ריצה. ואכן היה ניתן לראות אותו מגמגם ורץ לסירוגין לקראת סוף האיוונט, בו סיים בסופו של דבר במקום ה-37. מעריצים מושבעים של ריץ' נכנסו לתדהמה של ממש, כאשר נגלה לעינהם מחזה פחות מלבב בו ריץ' עובר להליכה במקום ריצה לקראת סוף המקצה. האיש אשר קטף את תואר "The Fittest Man on Earth" שלוש שנים ברצף – הולך בתחרות החשובה ביותר בקריירה שלו שתקבע איך הוא מסיים את התקופה שלו כאתלט במקצה האינדיבידואל בקרוספיט התחרותי.

סימני שאלה החלו להופיע באשר הסיכוי של ריץ' לזכות בתחרות, כאשר שמות אחרים, ותיקים וחדשים כאחד מצמצמים את הפער ואף עוקפים את ריץ'.

בהסתכלות אחורה על המקצה, ריץ נתן את האמרה האייקונית "I just hadn't been runnin' enough. I turned into a wuss." כשנשאל מהו חושב על המשך התחרות, ענה שהוא כבר לא יודע.

זאת כנראה הפעם הראשונה שריץ' הפגין חולשה אמיתית שכזאת. לימים נגלה שריץ' למעשה הגיע למשחקים בעודו חולה ברמה זו או אחרת. לא משנה מה הייתה הסיבה, ההרגשה הייתה שמשהו במשחק של ריץ' הוא לא כשורה.

עם חוויה צורבת, ריץ' המשיך למקצי אירועי המזחלת של היום השני. בהם שוב סיום במקומות פחות מספקים – 15 ו-27. עם זאת, הוא חווה התעוררות קטנה במקצה ה-21-15-9 – מקצה הדורש תשומת לב גבוהה לקצב – המומחיות של ריץ' – בו היה נראה לכולם שריץ' לחוץ ולהוט בו זמנית – ריץ' נע בדחיפות ובאגרסיביות ותקף את האימון ללא רחמים, עד שסיים במקום הראשון. עוד 100 נק' לפרונינג – מרווח נשימה זמני.

היום שלישי

היום השלישי המשיך עם אירועים לא פשוטים עבור ריץ', מה-"Muscleup Biathlon" שכלל ריצה, שכבר הבנו שהיא חולשה עבור ריץ', לספרינטים עם בולי עץ. אם זאת, החל מהאירוע השלישי לאותו יום, הסתמן שינוי במשחק של ריץ', כאשר לקח את המקום התשיעי במקצה ולאחר מכן לקח את המקום השני במקצה ה-Push Pull, שניהם מקצים שמתמקדים קצת יותר בכוח נטו.

אך בשביל לזכות במקום הראשון, לא מספיק להיות טוב – צריך להיות הטוב ביותר. ומאחורי ריץ' עמדו מתחרים שרצו את התואר לא פחות ממנו ואיימו עליו הפעם יותר מתמיד.

"!Rich Froning is making his Sunday Charge" – ההסתערות של היום האחרון

שלושה מקצים עמדו בין ריץ' לבין הזכייה שלו במקום הראשון בפעם הרביעית והאחרונה, אך במרחק של שבע נקודות בדיוק עמד מתי'ו פרייזר, "טירון" במשחקים שהעפיל במהירות למקום השני, ומאחוריו לוחם אריות הים ג'וש ברידג'ס, במרחק של 12 נקודות סך-הכל מריץ' – ועוד לא נכנסו לעובי הקורה עם שבעת המובילים הנוספים – בגדול, לא מצב סמפטי.

אבל זה לא עצר את ריץ'. במקצה הבוקר ה-Midline March הקהל צפה בריץ' מנער ממנו את המתחרים שדלקו בעקבותיו (היה קשה להחמיץ את הניסיון של טירון נוסף – נוח אולסן, להדביק את הקצב ולעקוף אותו) ולוקח – איך לא, את המקום הראשון. השדר הכריז: "Rich Froning is making his Sunday Charge!" – וצדק. ריץ' מרים את ידיו במעין התרסה משלהבת לעבר הקהל – הוא חזר.

ריץ' פרונינג הוא כנראה אחד מהמתחרים היותר אינטליגנטים ומאופקים שהספורט ראה – למרות שברור שביצועיו לא היו איפה שרצה, הוא ידע לשמור על עתודות כוח ליום האחרון בו כל המתמודדים האחרים יהיו מותשים מנטלית ופיזית, ולהסתער על המקום הראשון בכל הכוח.

דווקא קרבות הסיום של המשחקים היו איפשהו משעממים וצפויים ברגע שהיה ברור לכולם שריץ' חזר לסורו – במקצה ה-Thick n' Quick, הוא חיסל את טיפוסי החבל במתודיות רבה (להזכירכם, במשחקים ב-2010 הוא כשל בהם נחרצות), עשה צחוק מה-Overhead Squat ורץ לקו הסיום.

וכעת – מקצה הסיום אשר נשר בסוד, בדיוק שתי דקות לנוח ו-60 Clean and Jerk או במילים אחרות Double Grace. אימון שלחלוטין תפור למידותיו של ריץ'. 5 דקות עוברות, המשחקים מסתיימים.

ריץ' הוא האלוף בפעם הרביעית.

תגובות