דייב קאסטרו הוא גאון מרושע. במהלך תפקידו בתור הדיירקטור של הקרוספיט גיימס, הוא הצליח להפוך את הקרוספיט התחרותי לענף צפייה שהשתלט השנה, לאורך סוף שבוע אחד ארוך על ESPN – ערוץ ספורט מרכזי. זה כבר לא רק עוצי התשלום הנוספים, אלא הערוץ הראשי של ESPN ששידר השנה את הקרוספיט גיימס היישר מקארסון, קליפורניה. מדובר במהלך שהוא לא פחות ממדהים. הקרוספיט התחרותי הוא ספורט נישתי שמרבית צופיו עוסקים בקרוספיט ונדמה כי צריך להתעסק בקרוספיט כדי להבין מה קורה שם וליהנות ממנו. אבל התכנון הקפדני של קאסטרו מצליח לשנות את זה ולאט לאט הופך את התחרויות "שלנו" לענף ספורט פופולארי וקל הרבה יותר לצפייה מבעבר.
לתהליך תכנון התחרות נכנסים כמה מרכיבים, "רשימת מכולת" של החוקים בהם דייב קאסטרו משתמש לתכנון תחרות. לא איך לכתוב אימונים – אלא איך להפעיל קהל. איך אנחנו מייצרים מתח? מה מושך צופים? איך גורמים לאדם הפשוט לשבת ולראות משחקי קרוספיט – ולהתעניין? ובכן, ניתן לחלק את זה למספר חלקים.
המדיה וחווית הצפייה
נאמר בעבר על קרוספיט העולמית שמעבר להיותה חברת כושר ואיכות חיים, היא גם חברת מדיה. עיתונאים שמבקרים במפקדה של קרוספיט בקליפורניה מספרים שמחלקת התקשורת שלהם לא נופלת מכל חברת חדשות רצינית "אמיתית". כל תחרות מצולמת באמצעות עשרות מצלמות שונות, כולל צילומי רחף, צוות אנליסטים ומראיינים. אבל זה לא כל השימוש שלהם במדיה כדי להפעיל את הקהל.
א1. הרשתות החברתיות – כל התחרויות שודרו בכל האמצעים אשר לרשות קרוספיט אבל מעבר לשידור הישיר ביוטוב (וכמובן קטעי הארכיון אשר נשמרים באתר הגיימס) והשידור הישיר בESPN, המשחקים מפעילים חשבונות טוויטר, אינסטגרם ופייסבוק אשר עידכנו בטקסט בכל התקדמות ובכל פעולה שקרתה בתחרות. גם אדם שלא צופה בתחרות בשום דרך יכול לקבל את כל המידע ולעקוב אחרי ההתפתחויות רק באמצעות הטוויטר, בדומה לדיווחי משחקי כדורגל וכדורסל ברדיו. למעשה, הרשתות החברתיות השונות מהוות גם ידע משלים נרחב למה שקורה בתחרות, ומאפשרות מבט על מאחורי הקלעים ומסרים ישירים מהמתחרים. האנימצי שעל המסך אפילו מראה מה השם באינסטגרם של כל מגיש וספורטאי, והרשתות החברתיות קיבלו השנה מעמד של כבוד על ידי העלאת תמונות של הקהל שהועלו לאינסטגרם והציגו אותם בפאנל הסיכום היומי "A Day at the Games". דייב קאסטרו אף הלך צעד אחד נוסף השנה ונתן לקהל לבחור (!) איזה אימון מבין שניים המתחרים יבצעו, הכל באמצעות טוויטר ואינסטגרם. מתחרים שונים עלו לרשתות החברתיות וקראו לכל אחד להצביע לאימון שהם חשבו שיהיה בטובתם, וכמובן הצביעו בעצמם.
א2. הקריינות של המשחקים יוצרים פער משמעותי ופרשנות חשובה לאורך התחרות – הסברים סדירים לגבי חוזקות וחולשות של כל אתלט, היסטורית היכולות של כל אתל, פרשנות לכל מקצה ומקצה וכמובן – יצירת מתח ותחרותיות. קריין טוב יכול לגרום לך להתעניין גם בתחרות דשא צומח, וחלק ניכר מהתפקיד הוא היכולת להמשיך ולדבר בלהט על כל מה שקורה ולתת את הערך המוסך והידע המוסף שבידיו.
בנוסף, לקהל הצופה קשה לדעת מי נמצא באיזה שלב, בעיקר כשלא רואים את כולם במקביל. וגם כאשר רואים את כולם במקביל, קשה לעקוב מי נמצא באיזה שלב וכמה ט'ראסטרים וכמה ברפיז נשאר לכל אחד. אתה מסוגל לעקוב אחרי אדם אחד ואולי שניים וכשיש לך 10 אנשים במקצה – זה בלתי אפשרי. קריין טוב יסביר בדיוק מה בעייתי בכל אימון ויוסיף פרשנות משלו, יספר מי מבין המתחרים אמור להיות טוב בקצה שכזה ויצור תחרות כשיקרא מי מוביל בכל שלב ומי נמצא בכל מקום. קריינות ופרשנות הם חלק אינטגרלי וחשוב בשילוב הקהל במשחק, וקריין טוב צריך להכיר את כל המתחרים ולבצע מחקר מעמיק על כל אחד. נוסף על כך, על הקריין לשלוט בזמני המעבר בין התרגילים כדי שיוכל להסביר וליצור מתח בקהל ולעקוב באדיקות אחר זמני שיא של כל אימון ויכריז עליהם למאזינים, שיחפשו מי יכול לשבור את הזמן הטוב ביותר.
א3. לוח הניקוד הוא הוא לב ליבה של התחרות – הוא מראה לנו מי נמצא בכל שלב, למי יש יותר ניקוד ומה הפער בין המקומות. לוח הניקוד של קאסטרו מתעדכן בשניות – ברגע שאתלט סיים את האימון הוא כבר מעודכן באתר אפילו אם חבריו עדיין מתחרים, והעדכונים האלה מאפשרים לצופה ללחוץ בלחץ על כפתור ה"רענון" בציפייה לראות מה השתנה, מי עלה ומי ירד בניקוד. המיידיות הזאת מייצרת משיכה וגורמת לסקרנות למה קורה בהמשך. שיטת הניקוד אשר נבחרה השנה מאפשרת תחרות צמודה שבה דבר לא נקבע עד שנגמר האימון האחרון. כאשר כל מתחרה צובר נקודות "טובות" ולא מנסה להמנע מ"נקודות רעות". בהתאם, אתה תלוי באיך שאר המתחרים ידורגו בניקוד, כאשר כל מתחרה מדורג בהתאם למיקומו ביחס לשאר (מקם ראשון – 100, מקום שני – 95, וכו'). דוגמה בולטת הייתה בריג'ן הפאסיפי השנה, כאשר בן גארארד האוסטרלי נכנס למקצה האחרון במקום העשירי והכמעט אבוד, זכה במקום הראשון וב-100 נקודות ועלה למקום החמישי וגם לגיימס, ואף סיים בתחרות במקום ה-15 המכובד. באותו ריג'ן בדיוק רוב פורטה שלט ביד רמה לאורך כל התחרות, עד שזכה באימון האחרון במקום ה-27 ולמעשה הפסיד לקהאן פורטר שעלה למקום הראשון בדירוג הכללי וניצח אותו בפער קטן של 10 נקודות. שני מהפכים מדהימים, בעקבות אימון אחד בלבד ושיטת ניקוד שמאפשרת את זה. 
יש לכם מה להוסיף?
עליך להתחבר על מנת לפרסם תגובה.