משמעת ברזל

באימונים שלנו אנחנו מונעים מחוקים שונים אשר יוצרים לנו סדר. האימונים בנויים בצורה מסוימת, עם סכמת חזרות מסוימת, במסגרת זמן כלשהי. לצופה מן הצד אשר נכנס למועדון ורואה אימון לראשונה, יהיה קשה לראות את הסדר הזה. ייתכן שאף המתאמן המנוסה אשר לא רואה את הסדר מול עיניו שלו, לא יוכל להרכיב אותו בעצמו. הסדר הזה נובע ממספר חוקים שמועברים לנו בתוך קירות הבוקס, אבל אינם מוגבלים לשם.

דברים פשוטים כמו סידור הפלטות על המוט לפי משקלן, כאשר הפלטות החיצוניות ביותר הן תמיד הקלות ביותר, הימנעות מזריקת מוט ריק על הרצפה או עבודה בצמצום הציוד שלך מתוך כבוד לאחר – שימוש בפלטה של 20 קילו במקום שתיים של 10, או לחלוק ארגז במהלך מטקון עם חבר למרות שזה יעכב אותך, הם חוקים לא כתובים אשר מונהגים כמעט בכל מקום.

5 things I learned yesterday ’bout being a real weightlifter while at @BeanTown_barbell – 1. You SIT between sets. Only got told twice. Caught on to that one pretty quick heh! 2. Spending 20 minutes on warm up jumping between the assault bike & doing burpees creates nervous energy. They all had anxiety when I was finally 'ready to lift' ?? 3. The plates go on IN order. We do not stack small plates & plates face a CERTAIN direction. Yuuuuup number on small plates FACE OUT! That's it for all you who try on a regular basis to concvince me otherwise ??? 4. This may actually be the biggest rule of all .. you DO NOT walk in front of someone about to lift. @MathewFras had actually taught me that one before so didn't have to learn that one the hard way. Thx. 5. You are suppose to have a hell of a lot of fun & LAUGH between sets yaaaasss ok it's my place to be! ?????? – So. There you have it. Your 5 basic guidelines on your way to becoming a real weightlifter ??????

A photo posted by Katrín Tanja Davíðsdóttir (@katrintanja) on Oct 2, 2016 at 6:42am PDT

אומנם לא כל אחד מהחוקים ללו תמיד יהיו תקפים: לא תמיד תאלץ להתאמן בצמצום ציוד, או שהרבה יותר קל להעמיס הרבה פלטות קטנות מאשר להפשיט את המוט. אבל אנו נוהגים בהם מכיוון שהם יוצרים לנו טקסיות מסוימת באימון שלנו, טקסיות שבתורה יוצרת סדר. כאשר דברים מתבצעים באופן מסודר, שאנחנו יכולים לקרוא ולהבין, אנחנו מסוגלים לבצע אותם, או למעשה לבצע אותם בהצלחה בכלל.

בראיון מלפני מספר שנים, סיפר ג'ייסון קאליפא, האלוף משנת 2008, כי הוא משתמש במה שהוא קורא לו "מנטליות ה-AMRAP". באותו האופן שאתה נכנס לאימון ויודע שעלייך להקדיש פרק זמן מסוים לאמון שלך, ככה הוא אוהב להתייחס לאספקטים שונים בחייו. "20 דקות AMRAP לשחק עם הילדה", הוא מספר. אנחנו חיים בתקופה שבה נדרש מאתנו לעשות המון דברים במקביל, והפיצול הזה הורג את היכולת שלנו לבצע בכל אחד מהתחומים הללו בנפרד. אז במשך פרק זמן קצוב, הוא מקדיש את עצמו אך ורק לדבר אחד. לא העסק, לא הטלפון – רק לשחק עם הילדה.

אך המסרים שאנחנו יכולים לקבל מהאימונים שלנו לא מוגבלים רק לסכמות זמנים שונות. משפטי המוטיבציה השונים שאפשר למצוא בכל עמוד אינסטגרם אומנם פונים בעיקר למטרות אותם אנחנו מציים במסגרת האימונים, אך הן נכונות לגבי כל דבר בחיים, יהיו אלה מערכות יחסים זוגיות או מטרות בעבודה.

לא רק הפעולות אותן אנחנו מבצעים הן פונקציונליות ושימושיות בחיי היום-יום, אלא גם המנטליות והערך הנפשי שיש באימונים הללו. המחשבות שאנחנו מתמודדים איתם במהלך אימון, אם זה ההתמודדות עם כאב ("Embrace the Suck") והרצון העז לפרוש, או התגלית הפתאומית שבה אנחנו מסוגלים לפתע לבצע את מה שעד עכשיו לא יכולנו (מאסל-אפ ראשון), הן כלים שאנחנו יכולים להשתמש בהם בכל מקום, בדיוק כמו שהתנועות אותן אנחנו מבצעים הן תנועות מהחיים עצמם.

A photo posted by T Nation (@testosteronenation) on Dec 6, 2016 at 4:45am PST

אתגרים אינם מוגבלים רק לקירות הבוקס, והם מעולם לא היו מוגבלים בהם. הקושי האמיתי נמצא מחוץ לו. המועדון, כמו מעבדת חיים אשר בוחנת את הכול בצורה מבוקרת ואמפירית, רק מראה לנו כיצד גישות שונות להתמודדות עובדות. בסופו של דבר, לפעמים, הדרך היחידה להתקדם היא פשוט להרים את המשקל הזה.

תגובות