יום הזיכרון הוא יום טעון בכל מדינה, ובישראל בפרט. בקהילת הקרוספיט בארץ מציינים את יום הזכרון בביצוע "אימון גיבורים" ואפשר לראות פרסומים בכל בוקס בנוגע לאימון הספציפי אצלם ביום זה. ברוב המקרים, בוקסים רבים דואגים שבאימונים האלה יוכלו להשתתף גם אנשים שלא באים מהרקע לקרוספיט וזו הזדמנות נפלאה להראות את כוחה של הקהילה והייחודיות של כל מועדון. יש הרבה מאוד אימוני "גיבורים" של קרוספיט העולמי ועם השנים כתבו אימונים גם על חיילים וקצינים שלנו כאן בארץ כחלק ממורשת הזיכרון.
בארצות הברית, ביום הזיכרון הממלכתי, Memorial Day מתקיים כל שנה ב-28 במאי, כל הבוקסים עושים אימון אחד ויחיד – מרף ("Murph"). כל אחד או אחת עם הסקייל המתאים להם. מועדונים רבים בישראל מכבדים את המסורת ובאותו יום בדיוק כמו בארצות הברית, יקיימו גם הם את האימון הזה.
"Murph"
For time:
1 Mile Run
100 Pull-Ups
200 Push-Ups
300 Squats
1 Mile Run
*If you've got a 20/14lb weight vest or body armor, wear it.
מייקל פ. מרפי
מייקל פטריק מרפי, היה ידוע בכינויו "מרף". הוא היה קצין ב"אריות הים" (Navy Seals), הקומנדו האמריקאי. הוא קיבל את העיטור הצבאי הגבוה – "מדליית הכבוד". מדליה המוענקת על מעשה גבורה ואומץ יוצאי דופן, תוך חירוף נפש מעל ומעבר לדרישות התפקיד. העיטור מוענק על ידי נשיא ארה"ב בשם הקונגרס. המקבילה בצה"ל הוא "עיטור הגבורה" ובישראל אות זה ניתן ל-40 קצינים ולוחמים מאז קום המדינה.
מרפי קיבל את העיטור על מעשיו במהלך המלחמה באפגניסטן בשנת 2005. הוא היה הראשון מחיל הם האמריקאי שקיבל את האות מאז מלחמת וייטנאם. הוא נהרג ב-28 ביוני, 2005 במהלך משימת סיור שגרתית "כנפיים אדומות". הצוות שלו נקלע למארב של הטאליבן. הצוות של מרפי הורכב מעוד שלושה לוחמים. מרפי ועוד שניים מהצוות נהרגו במבצע זה שמטרתו הייתה לאסוף מודיעין ואם יתאפשר, לתפוס את מנהיג כוחות הטאליבן באיזור. במהלך הסיור הם נתקלו ברועה עיזים ובנו ולאחר שלא הצליחו לוודא אם כוונותיהם עוינות או לא, החליטו לשחררם. אותם רועים התריעו בפני כוחות הטאליבן באיזור שיש חדירה של כוחות אמריקאים ומסרו את מיקומם. משום שהאיזור בו היו הוא הררי ומרוחק, היה על מרפי לצאת ממחסה ולעלות על פסגה של הר כדי ליצור קשר ולהזעיק כוחות חילוץ. מעשה זה חשף אותו לירי צלפים ותוך כדי אש בלתי פוסקת ופגיעות קליעים מרובות הוא הצליח להזעיק מסוק חילוץ עם 16 לוחמי מארינס שבהמשך הופל על ידי טיל נגד מטוסים.
בשנת 2013, הבמאי פיטר ברג הפיק את הסרט "השורד האחרון" המתבסס על ספרו הביוגרפי של מרקוס לטרל, הלוחם הרביעי בצוותו של מרפי ששרד. הסרט זכה בכמה פרסים והיה מועמד בכמה קטגוריות באוסקר של אותה שנה.
האימון המפורסם על שמו, היה האימון האהוב עליו וכשכתב אותו קרא לו "Body Armor". הוא וצוותו ביצעו אותו מספר רב של פעמים על מנת לשמור על כושר בתנאי שטח. כיום יש עמותה על שמו שמקיימת בכל Memorial Day את האימון ואוספת תרומות שנועדו לממן מלגות לימודים לחיילים אמריקאים שסיימו את תפקידם.
היסטוריה בגיימס
בשנים 2015-2016 "מרף" היה אחד האימונים בגיימס. ב-2015 אסור היה למתחרים לעבור בין התרגילים והיה עליהם לסיים כל תרגיל לפני המעבר לתרגיל הבא, קרי 100 מתח ואז 200 שכיבות סמיכה באיזו חלוקה שנראית להם הגיוניות לשבור. המקצה הוזנק בשעה יחסית מאוחרת ליום, ובקרסון, קליפורניה, הטמפרטורות מטפסות בקיץ בקלות לסביבות ה- 40 מעלות צלזיוס. התוצאה הייתה מכת חום והתמוטטות של קארה ווב עם פינויה על אלונקה מהרחבה ופרישתה המאוחרת בהמשך התחרות של אנני ת'וריסדוטיר כתוצאה ממכת החום שקיבלה גם היא באירוע הזה.
בגברים היה זה גודמנדסון שקבע את הזמן של 38:36 דקות שסיים את הגיימס על הפודיום במקום השלישי באותה שנה. בנשים הייתה זו בריגס, "המנוע מבריטניה" שקבעה את התוצאה הטובה ביותר עם זמן של 39:10 דקות.
ב-2016 החליטו לעשות "חוויה מתקנת" למרף וביצעו אותו שוב. הפעם, היו חכמים יותר ודאגו לשים ליד ה"זאוס" – הריג המפורסם, ציידניות עם קרח ובקבוקי מים לשימוש המתחרים וגם השכילו להזניק את המקצה מוקדם בבוקר. גם באופן ביצוע האימון הייתה הקלה מסויימת על המחרים. מראש היה עליהם לשבור את החזרות ל- 5 סבבים של 20 מתח, 40 שכיבות סמיכה ו- 60 סקוואטים. התוצאות הסופיות היו בהתאם. את המקום הראשון בגברים לקח ג'וש ברידג'ס עם זמן של 34:38 דקות (גודמנדסון שיפר את הזמן שלו מהשנה הקודמת אך סיים "רק" במקום החמישי במקצה עם זמן של 38:06 דקות), בנשים הייתה זו דווקא הפתעה שנקבעה על ידי קארי פירס עם תוצאה של 36:42 דקות (בריגס סיימה עם תוצאה של 37:43 דקות ובמקום הרביעי במקצה).
יש לכם מה להוסיף?
עליך להתחבר על מנת לפרסם תגובה.