משחקי ה-RFA 2016 יתקיימו בפעם השישית באצטדיון הדר יוסף ב-15-16/4 (סוף-שבוע הבא). בתכנית: הקרב להכריז מי הם הגבר והאישה בעלי הכושר הגופני הטוב ביותר בישראל ב-4 קטגוריות שונות (גברים ונשים עד 40, ו- 40+). אקספו שוקק מלא במציגים מעניינים ושוק פליאו ועוד. הנה מה שליזם הראשוני מאחורי התחרות היה לומר לקראת בואה הקרב.
מה אתה חושב על הקרוספיט בארץ היום לעומת נקודת ההתחלה לפני 6 שנים?
זמינות מטורפת של מאמנים, מועדונים וציוד. אין כמעט מישהו בארץ שלא שמע על הסיפור הזה היום וזה קצת מרגיש כמו הסצנה ב-Fight Club שהדמות הראשית טסה בכל רחבי ארה"ב ובכל מקום מהנהנים אליו, מכירים אותו ואת מה שהוא עושה.
איפה היית רוצה לראות את התחום בעוד 5 שנים, מה צריך לקרות כדי שנגיע לשם?
אנחנו צועדים מאחורי הנעשה בארה"ב ובאירופה, מה שתופס שם תופס גם פה. אני רוצה לראות יותר מעורבות של נותני חסות/ספונסרים לארועים ולמתחרים. מי שמתחייב לתהליך באופן מלא כספורטאי לא יכול לעבודה במשרה מלאה אם הוא מעוניין להגיע רחוק וכאן נכנס גוף שנותן לו גב.
לגבי שאר המתאמנים – המהווים את רוב אוכלוסיית הקרוספיטרים, אני רואה דווקא התרחקות מהתחום התחרותי וחזרה למקורות של קרוספיט שהם התנסות ולמידה רוחבית ולא התמחות ספציפית ברמה גבוהה ברשימה די ידועה מראש של אלמנטים.
האם אתה חושב שהקרוספיט מתאים לקהל הישראלי מעבר לעוד סוג/גוון של אימון? איך אנחנו מתקדמים מבחינת ההטמעה של השיטה אצל כוחות הביטחון?
אין וכנראה לא תהיה בשנים הקרובות שיטת אימון שתכשיר לוחמים לרמות הכושר הגופני הגבוהות ביותר כנדרש מהם לכשירות מבצעית כמו קרוספיט. עם ראש פתוח ורצון טוב מצד הגורמים הרלוונטים בגופים הבטחוניים השונים בארץ, החיילים, הכבאים והשוטרים שלנו היו מכונות מלחמה!
מה אתה יכול לספר לנו על אתגרי ה-RFA השנה?
השנה בחרנו להציב לפני המתחרים הרבה יותר גורמי הפתעה – גם מבחינת ציוד שהבאנו/ייצרנו במיוחד וגם במבנה המקצים שהושקעה בהם המון מחשבה כדי לאפשר לכל אחד מהספורטאים על הרחבה להביא את עצמו לידי ביטוי. התחרות השנה יותר מהכל היא פשוט חכמה!
מקצה הפתיחה המפיע ב-RFA 2015 | מגדל משה אביב ברמת-גן
מה לדעתך "הטרנד" האחרון באימון מתחרים?
הקו המנחה המאוד ברור שנשארנו איתו הוא תחום הרמת המשקולות. אם אתה רוצה להתחרות – אתה חייב להשקיע המון זמן לנושא. לטעמי תחום הרמת המשקולות הוא עוד כלי אימון ובחינה של היכולות שהמתאמנים רוכשים דרכו חשובה יותר מבחינה של היכולת בתחום עצמו.
מהי התפיסה שלך לגבי המתחרים וקהל המתאמנים?
קהל המתחרים בארץ בנוי מרובו מגברים ונשים ללא רקע תחרותי שתחרויות קרוספיט הן החשיפ הראשונה שלהם בעצם לאינטנסיביות האימונים וללחץ המנטלי המלווה. אני רואה ושומע על ספורטאים שמחליפים תוכניות אימון ללא הירף, מזגזגים בין מאמנים ומועדונים בחיפוש אחר התשובות המושלמות והפתרונות המהירים. חלקם הגדול נפצע לאורך הדרך ומוצא את עצמו מחוץ למשחק…
בקהילה בה האגו אמור להשאר בחוץ, האגו שולט בחלק גדול מהזמן בהתנהלות וכל המערכת נפגעת כתוצאה מזה. בהתחשב בעובדה שגם טובי הספורטאים בארץ עדיין מגרדים את גבולות הכניסה לתחרויות בינלאומיות, אני ממליץ לקחת דברים בפרופורציה, להיות סבלניים ולנות תוכנית 3-4 שנים קדימה, אחרת התסכול יהפוך להיות עיקר העניין ולא הנאה מהדרך.
לגבי קהל הלא מתחרים – אל תתנו לרעש ולצלצולים סביב התחרויות להסית אתכם מהכוונה המקורית לשמה הצטרפתם לקרוספיט וכך תוכלו להמשיך ולהינות משיטת האימון הזו ומהיתרונות האדירים שבה לאורך שנים!
יש לכם מה להוסיף?
עליך להתחבר על מנת לפרסם תגובה.