על קלוריות, ביצועים ספורטיבים והקרוספיט שבינהם – ראיון עם פז שוסטר, תזונאי ספורט

פז שוסטר הוא תזונאי מוכשר העובד עם קהילת מתאמני הקרוספיט כבר תקופה ארוכה ומתמחה בלהביא אתלטים לביצועים ספורטיביים מקסימלים. ישבנו לשוחח איתו על קלוריות, ביצועים ספורטיבים והקרוספיט שבינהם.

תעודת זהות: פז שוסטר, בן 45, נשוי +2, דיאטן קליני, תזונאי ספורט.

מוטו: לחיים – ואהבת לרעך כמוך

מוטו מקצועי – איכות-כמות-עיתוי. כתוב לפי סדר החשיבות. מקסימום מזון איכותי בזמן המתאים, בהתאם למטרה. כל אלה שווים הרבה יותר עם יכולת מנטלית חזקה – לא סובל הרעבה ומניפולציות טפשיות שמטרתן קיצור זמן בטווח הקצר, וסבל פיזי או מנטלי בטווח הארוך.

ספר לנו על הדרך המקצועית שלך -מה הרקע שלך בתור דיאטן קליני וספורט?

אני עוסק בפעילות גופנית מאז גיל 5. התחלתי בשחייה ובג'ודו, והמשכתי בכדורסל, בכדוריד, באגרוף תאילנדי ובג'יו ג'יטסו. תמיד עסקתי בכמה במקביל, והחל מגיל עשר 10 התחלתי לשלב גם תרגילי משקל גוף פשוטים. בגיל מאוחר יותר, אחרי הצבא והטיול הגדול, נכנסתי גם לעולם חדרי הכושר ולאחר מכן למדתי והוסמכתי כמאמן כושר. אני ממשיך בדרך פחות או יותר דומה גם היום, פעילות גופנית היא חלק משגרת יומי.

נרשמתי ללימודי התזונה כדי להישאר קרוב לעולם הספורט. את לימודיי במכללת תל-חי מימנתי כמדריך כושר במכון בקיבוץ הגושרים ובאימונים אישיים, 7 ימים בשבוע, במשך 3 שנים. אחת לחודש ביקרתי בת"א. זו התה אחת התקופות הקשות והיפות בחיי. את הסטאז' עשיתי בבלינסון בפ"ת וברמב"ם בחיפה.

לאחר סיום הסטאז' קיבלתי הצעה מדיקאנט החוג למדעי התזונה דאז, פרופסור סנאית תמיר, להישאר בחוג כעוזר הוראה במעבדות הכימיה וכמרצה לאנטרופומטריה (מדע המדדים הגופניים). זו היתה מחמאה גדולה ופתיחה נהדרת עבורי בשוק העבודה.

במקביל התחלתי לצבור מתייעצים בקליניקה שפתחתי בביתי שבשאר יישוב. שנה לאחר מכן פתחתי קליניקה ראשונה גם בתל אביב. באותה תקופה הכרתי את הדיאטן יאיר להב, ראש תחום לימודי חדרי כושר בוינגייט דאז, שהציע לי להשתלב בוינגייט כמרצה לתזונה בקורסי ההכשרה. תוך זמן קצר התחלתי ללמד גם בקמפוס "שיאים" שהיה אז שלוחה של וינגייט. לאחר ש"שיאים" הפך לבי"ס עצמאי, מוניתי לרכז את תחום תזונת ספורט ועזבתי את וינגייט. בסה"כ עסקתי בהוראה כ 12 שנים בעשרות רבות של קורסי הכשרה שונים בתחום תזונת הספורט. כיום אני מלמד מעט מאד, בעיקר בהשתלמויות מורים ובשוק הפרטי. אני מתגעגע לסטודנטים.

בתקופה הנוכחית אני משקיע את רוב זמני באחת משתי הקליניקות שלי, בתל אביב ובכפר ויתקין.

איך התחלת להדריך תזונתית אתלטים מתחום הקרוספיט?

ה-"רומן" שלי עם תזונה בקרוספיט החל מזמן, מאז שעמרי פלד פתח את קרוספיט הרצליה, והקשר נוצר דרך החברים שמתייעצים איתי, נטשו את חדרי הכושר והחלו להתאמן בבוקס. משם הפה לאוזן עשה את שלו וכיום קהל מתאמני הקרוספיט מהווה חלק בלתי נפרד מהמודרכים בקליניקה, החל ממאמנים ועד חובבים מתחילים.

אילו טעויות נפוצות אתה יכול למפות מבחינת תזונה אצל מתאמנים? האם יש תמה חוזרת כלשהי?

מתאמנים הם קודם כל בני אדם. כבני אדם, אנו שונים וכך גם ההתנהלות, ההעדפה והמטרה התזונתית. אצל כל מתאמן יש חלקים חזקים וחלשים יותר והעניין הוא לזהות ולחזק את החולשות התזונתיות. אני לא רואה תמונה חוזרת מיוחדת אצל מתאמני הקרוספיט, פרט לשאיפה לדחוף קדימה ככל יכולתם. זוהי תכונה נהדרת בעיני, רק שצריך לדעת לשמור על יסודות חזקים- תזונתית, פיזית ומנטלית.

אילו טיפים היית נותן לעוסקים בספורט המנסים לשמור על התזונה שלהם?

תכנון מראש. אל תתביישו לפתוח יומן ולתכנן- את האימונים שלכם, את התזונה שלכם: יום הקניות ועגלת הקניות וההעדפות. סביר שמה שתוציאו לפועל יהיה יותר לכיוון מה שתכננתם ופחות צעדים אימפולסיביים.

וגם, תתכוננו לשינוי מנטלי. זה חלק בלתי נפרד מהשינוי התזונתי שלכם.

מה לדעתך חשוב בתפריט תזונתי מוצלח?

התאמה לסדר היום, תכנון תזונתי על כל המשתמע, התחשבות במגבלות והעדפות אישיות, והיכולת להסתכל קדימה, וגם מהצד, על התמונה הכללית ואורח החיים של המתאמן. תזונה מושפעת מגורמים רבים שמרכיבים את חיינו, ולא רק ממה שאנו אוכלים.

איך נראה תהליך העבודה שלך עם המודרכים שלך?

תהליך העבודה בנוי ממפגש הכרות ארוך וממפגשי מעקב. במפגש הראשון אני לומד את ההרגלים, ההעדפות, הבריאות, ההסטוריה ואורח החיים של המתאמן. לאחר מכן אנו בונים יחד תפריט תזונה לפי המידע שאספתי. הדגש הוא על ביחד!

התפריט התזונתי הראשון הוא למעשה הנסיון הבסיסי שלי לייצר 'שפה תזונתית' משותפת שלי עם המתאמן. כך תהיה לנו נקודת פתיחה טובה וידועה להמשך.

במפגשי המעקב בד"כ אני שואל שאלות מנחות רבות. מעניין אותי הכל- אורח החיים, איכות השינה, מערכת העיכול, האימונים, ההתאוששות, עירנות וחיוניות ואפילו יחסים חברתיים. תמיד מדהים לראות את יחסי הגומלין בין תזונה לכל אלו, וחשוב לדעתי לשקף את כל אלה למתאמן כדי לאפשר שליטה ותכנון טובים יותר בעתיד.

מה דעתך על תזונת פליאו לעוסקים בקרוספיט? האם התבססות על שומנים והמנעות מפחמימות יעילה בעינך?

תזונת הפליאו מבורכת בדבר אחד מרכזי: המלצה לצריכת מזון שאינו מעובד. בזה אין דבר חדש, ומיותר לנכס את זה לתזונת הפליאו. אני חושב שבימינו יש לא מעט אנשים שמודעים למזון שעבר מניפולציות רציניות כדי שיהיה אכיל. על שאר ההנחיות של התזונה הפליאוליטית עדיין יש לי השגות.

יש לזכור שיש מספר פלגים של דיאטת הפליאו השונים זה מזה בהמלצותיהם, בעיקר בנושא צריכת השומן והפחמימות. בכל מקרה, יש לתזונת פליאו עוד דרך מחקרית רצינית לעבור על מנת שנוכל להסיק האם יש דברים בגו.

הימנעות טוטאלית מפחמימות או צריכת פחמימות נמוכה יכולה להתאים בעיקר למתאמנים מתחילים או לבעלי משקל עודף רב. ראשית, צריכת פחמימות מועטה מובילה כמעט מיד להימנעות מוחלטת מג'אנק פוד עתיר סוכר, ממאפים ומוצרים דומים. זה תמיד מבורך. השינוי הזה כשלעצמו עשוי להית קיצוני מאד עבור חלק ניכר מהאוכלוסייה, וסביר שגם יועיל לא רק להורדה במשקל אלא לשיפור מיידי במדדי הבריאות.

אצל מתאמנים מתקדמים עם נפח ועצימות אימונים גבוהים, התנזרות או מיעוט בפחמימה מובילים להתאוששות לקויה, למערכת חיסון ירודה ותמורה פחותה לאימונים. ראיתי זאת אצל עשרות מתאמני קרוספיט (כולל מאמנים) שנוטים לקיצוץ פחמימות דרסטי מדי בעקבות הפליאו. אצל כולם חל שיפור ברגע שהתחלנו להוסיף פחמימה איכותית במידה המתאימה להם.

כך שצריך לזכור, מה שעשוי להתאים בתחילת הדרך לאו דווקא יתאים בהמשך. חייבים לעשות התאמות ככל שהשאיפות עולות וההתקדמות באימונים וביכולות נמשכת.

מניסיונך האישי עם מודרכים, האם יש כאלו שקיצוץ בפחמימות דווקא מסייע להם בהתמודדות עם אימון בעצימות גבוה?

קיצוץ בפחמימות הוא עניין יחסי. תלוי מאיזה רקע הגיע המתאמן ומה וכמה צרך קודם לכן. כל מי שיורידו צריכת פחמימות ממזון לא איכותי ירגישו הרבה יותר טוב במהרה, וזה די ברור מאליו מבחינה פיזיולוגית.

אני פוגש הרבה מתאמנים בעצימות גבוהה, לא רק בקרוספיט, וכל מי שנקט בשיטת דילול פחמימתי משמעותי לאורך זמן, חווה באיזשהו שלב תשישות וירידה באימונים, או לפחות חוסר התקדמות, עייפות, ירידה ביכולת ההתאוששות ושאר תופעות פיזיולוגיות משתנות.

לסיכום נושא הפחמימו אומר שפחמימות אינן "אויב", בטח לא בספורט עצים ותחרותי. הן הופכות לכאלה כאשר השפע התזונתי מקשה עלינו לשלוט בכמויות ובפיתויים שמזמנת לנו תעשיית המזון, יחד עם הערכה לקויה שלנו את כמות הפחמימות שאנו באמת צריכים לתפקוד יומי בסיסי, ולפעילות גופנית.

תגובות