Register

A password will be e-mailed to you.
[adrotate group="1"]

תומר בוהדנה הוא ללא ספק אחד המתחרים הבולטים והמרשימים ב-RFA של השנה. מלבד הניצחון שלו במקצה ה-40+ הוא עבר דרך מאוד קשה בשביל להגיע למקום שהוא נמצא בו היום שהתחילה במלחמת לבנון השניה בה נפצע. תומר הקים לאחרונה את דרנא – פנימיה לנוער עובר חוק ומתגורר בתל-אביב.

1. ספר לנו על הרקע הספורטיבי שממנו הגעת וכיצד הגעת לקרוספיט

הייתי משקולן בתור נוער במכבי תל-אביב הרמת משקולות (הדר יוסף), לאחר מכן העברתי המון שנים במערכת הביטחונית ואחרי זה עסקתי בעולם התריאטלון וריצה ולאחר מכן הגעתי לקוספיט.

במסגרת הלימודים שלי בחו"ל שהיתי בסן-פרנסיסקו, וביום ראשון אחד עשיתי סיבוב בטיילת וראיתי מלא אנשים רצים מתוך הים לחוף, מניפים קטלבלים, מבצעים הקפות, הופכים צמיגים וכו' – תחרות קרוספיט מקומית כנראה. ככה בפעם ראשונה שמעתי על הענף. כשחזרתי לארץ, שבועיים לפני ה-RFA הקודם, באתי לבקר את אורן שי ממכבי תל-אביב הרמת משקולות ואז הכרתי על הדרך את ירון מקרוספיט TLV שדחף אותי לנסות את הספורט. ירון אחר-כך אמר לי שביום שישי יש תחרות – RFA 14 – באתי אליה ונדלקתי והחלטתי שאני רוצה גם.

הסיפור של תומר בוהדנה מקרוספיט TLV

הסיפור של תומר בוהדנה

2. איך נראית שגרת האימונים שלך?

המודל אימונים שאני הולך עליו דומה למודל אימונים של Outlaw, מתחיל תמיד בטכניקת משקולות, תרגילי כוח ומיומנויות ולאחר מכן מטקון. היו תקופות שקצת הייתי יותר פנוי ומשלב בבוקר ריצה או אירובי אחר ואז בערב אימון קרוספיט. באופן כללי אני נוהג להתאמן בממוצע 5 אימונים בשבוע, מתי שאני יכול אני אוסיף אימון אירובי, אני כן משתדל שיהיה מטקון או שניים בשבוע יהיו ארוכים ופחות "נפיצים" בשביל לשלב את היכולת לב-ריאה. ירון כותב לי את האימונים ואנחנו מדברים בינינו ועושים התאמות, לדוגמה יש לי מיומנויות שהן יותר קשות לי לבצע – מאז הפציעה יש לי בעיית טווח תנועה בכתף.

מבחינת תזונה אני לא הולך ממש על-פי כללי ברזל, אני נמנע ממזון מעובד וצריכה של סוכרים. מעדיף פחמימות בריאות יותר וחושב שהכל שאלה של מינונים, אני מתנגד לקיצוניות מכל סוג שהוא.

לקראת התחרות השקעתי יותר במיומנויות שאני לא טוב בהם, חלקן עדיין קשות לי. גם האופן וגם ה-RFA הגיעו בתקופה שרק פתחתי את הפנימייה והצלחתי פחות להתאמן – הגעתי לבוקס בתשע בערב וירון נשאר איתי עד מאוחר ועזר לי להספיק את האימונים שלי.

3. ספר לנו על רגע הזכייה בתחרות

הזכייה לא הייתה לי ברור בכלל, במקצה של הדיאן+ עם הסטנדרט החדש של ה-HSPU (שכיבות סמיכה בעמידת ידיים) התקשיתי לעמוד בקריטריון בגלל הפציעה – אחרי 5-6 פעמים הכתף נשברה מעייפות ונפסלו לי המון חזרות. זה עלה לי בדם! הייתי מאוד מתוסכל והייתי בטוח שזה הלך. אבל איכשהו הצלחתי לצאת מזה. היו מולי מתחרים טובים ושום דבר לא בא בקלות בכלל.

אני כן הייתי מאוד מחושב במקצה הגמר והספקתי להכיר את המתחרים ואת עצמי וידעתי לתכנן. משום שהמאסלאפ שלי סטריקט ידעתי שאסור לי להישרף מהר והחלטתי ללכת על אסטרטגיה של לשמור כוח לפראן. טראסטרים הם תרגיל שכולם שונאים אבל אני דווקא אוהב.

4. האם יש לך שאיפות מסוימות להמשך הדרך?

כרגע לא – הייתי רוצה לנסוע לריג'יונלס או למשחקים, אבל אין ריגיו'נלס למאסטרס וההזמנה למשחקי הקרוספיט היא תלוית דירוג עולמי.

5. ספר לנו על רגע קשה כלשהו מהתחרות

מקצה החבלים והמשיכת מזחלת – אני מטפס חבל מצוין מהצבא. הייתי מאוד מתוסכל וחשבתי שאשרף פחות מוקדם, אבל להמשך הדרך המקצה לימד אותי לבצע יותר פייסינג. האימון שהתאמנתי עליו בהתחלה (משיכת מזחלת בישיבה) שונה לבסוף למשיכה בעמידה ולא לקחתי את זה בחשבון והאמות ממש לא הגיבו כבר ונחתכתי בידיים, אבל אני אוהב אתגר – אז זה בסדר!

אני מודה לכולם על התמיכה והחיבוק החם שקיבלתי מהצופים והאנשים שהגיבו בפייסבוק ותודה לירון נוף על התמיכה והעזרה בדרך.

 

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X