יומן מלחמה: משדה קרב הפתוח למוקדמות / חלק ג'

התחלנו להתחמם לסנאצ'ים (בהעידר מקום – ממש בתוך הריג שעמד שם) והצטרף אלינו אחד החברה המקומיים. לאט לאט בנינו את המשקלים, כשזוהר והקוריאני עובדים ביחד. כמובן שזוהר יצר תחרות איתו וההנפות רק נראו טוב יותר עם המשקלים הכבדים. בעקבות הקרב עם הקוריאני, זוהר עשה שיא אישי חדש בחימום של 245 פאונד (שלא היה נראה כבד במיוחד). ואז קראו לנו להמתין ליד הכניסה לתחילת המקצה של זוהר.

רצתי במהירות עם המצלמה להתמקם בשביל להשיג זוית טובה לצילום ובכדי שזוהר יוכל לראות אותי ולקבל ממני הנחיות אם צרך.

כניסה ראשונה, 215, עלה בקלות. ביצוע מצוין, מהפרטים הקטנים של הרכבת הפלטות כפי שתרגלנו באימונים, עד להנפה היפה. מיד חשנו בהקלה לאור התוצאה הטובה. המשכנו הלאה.

כניסה שניה, 235 – עלה בקלות. אפילו יותר בקלות מהכניסה הקודמת.

כניסה אחרונה – טריטוריה זרה בשבילנו – 250 פאונד.

אני הייתי הרבה יותר בלחץ מאשר זוהר. קיוויתי שזה יעלה כי עד אותו רגע היה נראה קל, אבל בהנפות אי אפשר לדעת. להוכחה, באותו מקצה גם אחד המתחרים החזקים יותר בתחרות פספס את ה-265 שלו והצליח להניף רק 245.

ה-250 עלה בקלות והיה נראה שיש לו עוד 20 פאונד לתת מעל. וה-250 שם אותו בסופו של האימון כולו במקום 4. עם העובדה ששמנו 250 ולא 245 הקפיץ אותו כמה מקומות למעלה.

החלק השני של האימון היה ההליכה בעמידת ידיים למרחק מקסימלי. בתרגולים של זה תמיד זוהר הצליח כמעט אורך מלא של המסלול. אבל הביצועים בתחרות ובאימונים הם שונים לגמרי. בהזנקה זוהר היה נראה רגוע ועבד בקצב איטי אבל בטוח. לא "עף על עצמו" ואיבד שליטה. וככה הצליח להגיע ולסיום את ההלוך של המסלול. עכשיו בגלל שלא ידענו מה עושים אם נצליח, זוהר נח אבל כנראה שלא מספיק מכיוון ש-"רק כמעט" הצליח את חלק החזור של המסלול – אבל בכל זאת תוצאה יפה.

האימון האחרון של היום הראשון: פיסטולים, מאסל אפס וקלינים. לאימון הזה היינו מוכנים כבר וידענו בערך מה התוצאה שתיהיה וידענו שהיא תיהיה יחסית טובה. תרגלנו אותה כבר בבית והיינו מרוצים ואפילו ידענו שיש מקום לשיפור. והיה. סיימנו עם זמן של 9:50 שהיה מקום ראשון במקצה של זוהר ומקום 8 בטוטאל. מה שסגר לזוהר את התיקו על המקום 3 בסיום היום הראשון.

צריך לזכור שמה שחשוב בקרוספיט זה עקביות. וזוהר שמר על זה לכל אורך היום הראשון.

זוהר במהלך מקצה ההנפות

סוף היום הראשון, אחרי יום שלם על הרגליים המון לחץ ואימונים מפרכים ירד המתח של תחילת התחרות וכבר הרגשנו שאנחנו מתחרים לא פחות משבוע שלם. יצאנו משם בסביבות שבע בערב אחרי התדרוך ליום השני והלכנו לחפש מקום לאכול. וכאן התחילו הבעיות. כשעשיתי חושבים אחרי התחרות מה קרה ולמה הגענו "רק" מקום 7 אז הגעתי למסקנה הזאת – זוהר בעייתי באוכל, הוא לא אוהב לאכול שטויות. אז כשהלכנו לאכול, הוא אכל את המנת עוף שלו, ואולי פרוסת לחם – וזה אחרי יום שלם של תחרות (!).

חזרנו למלון אחרי יום ארוך ומעייף להתארגן ליום השני ולנסות לישון טוב. הלכנו לישון יחסית מאוחר, אחרי שרם רצה להזמין פיצה.

היום השני

אחרי עוד לילה ללא הרבה שינה נסענו קצת יותר מאוחר למתחם בשביל להתחיל עוד יום של אימונים. הפעם רק שני אימונים, אחד ארוך ואחד קצר.

האימון הראשון הוא האימון שממנו פחדתי. 21-15-9 של סטריקט HSPU, פרונט סקוואט וברפיז מעל המוט. זוהר לא הכי טוב ב-HSPU ועוד בסטריקט והתוצאה שעשינו בבית הייתה סבירה. תרגלנו יום לפני התחרות את הסיבוב של ה-21, והזמן היה מצוין, תרגלנו את זה בקצב תחרות ולא כאילו האימון הוא רק הסיבוב של ה-21. אז באנו עם הרגשת בטחון מסויימת.

בתוך 7-8 דקות לתוך האימון כבר ראיתי שיש בעיה. המנוע לא עובד… לא זכרתי שראיתי את זוהר סובל ככה (עד אימון ה-50 חזרות שקדם לו). ראו שהוא פשוט לא מצליח להגביר קצב. בלי קשר לזה שקצת החמירו איתו בשיפט על ה–HSPU שזה די עיכב אותו ובזבז אנרגיה, הלך קשה מאוד ולבסוף זוהר סיים מתחת למכסת הזמן, במקום 28. מאוד מתסכל לאור העובדה שבמעודון הלך יותר טוב.

זה הוציא קצת את הרוח מהמפרשים, האווירה הייתה קצת קשה אחרי זה. אבל היה עוד אימון אחד לעשות. זוהר הלך להתבודד ולנקות את הראש אחרי המקצה הזה. לפעמים יש לזוהר רגעים שאי אפשר לדבר איתו, כמו לכל אחד, וזה היה אחד מהם. נתתי לו ללכת להירגע ולהכין את עצמו לאימון הבא.

רם אגב, נתן תוצאה מרשימה באימון הזה. הכל בזכות הפיצה.

אחרי שעתיים של מנוחה הגיע האימון הבא: טיפוס בחבל וריצה. זוהר הספיק להתאושש ולהרגיע את עצמו לקראת האימון. וידענו שבטיפוס בחבל אין בעיה – הצבא מכין אותם טוב לזה (למי שלא יודע: זוהר הוא מדריך כושר קרבי לשעבר). זה המקצה היחידי שאין סרטון שלו בגלל שהייתי כל כך לחוץ שיצליח לא רציתי לצלם (אמונות טפלות). זוהר פתח מצוין והמשיך עוד יותר טוב, ושמתי לב גם שהוא שומר על קצב עם מייקל מוגארד (מתחרה שהגיע במקור מאירופה ועבר להתחרות באסיה) שהעפיל למשחקי הקרוספיט בשנה לפני כן. אבל הקצב הזה היה נראה לאט מידי בשביל זוהר, אבל לא היה אפשר לצעוק לו שיגביר (לא שמעו כלום). ועם קצב יחסית איטי בשביל זוהר הוא לקח את המקום השישי באימון והציל את המיקום שלו.

זוהר סיים את היום השני במקום השישי ועם המון אנרגיות לקראת היום השלישי שבו ידענו שמחכים לנו אימונים שטובים לנו.

שוב פעם, סיימנו תדרוך, יצאנו מהמתחם בסביבות 7 בחיפוש אחרי מסעדה לאכול בה. חזרנו לאותו מקום. וזוהר עם אותו אוכל, עוף וקצת פחמימה בצורת לחם. חזרנו למלון במטרה להתאושש ולישון לקראת היום השלישי. ושוב פעם רם הזמין פיצה.

היום האחרון

האימון כונה על-ידי המתחרים הישראלים "אימון ה-50ים": 5 תרגילים בהלוך ל-50 חזרות ואז בחזור 50 חזרות נוספות. תרגלנו את זה במועדון גם לבד וגם עם רם. ידענו איפה אנחנו עומדים ולאן אנחנו רוצים להגיע בתחרות.

אבל שוב פעם, אחרי 7-8 דקות לתוך האימון, בחלק של הדד-ליפט (שהוא התחיל אותו במיקום טוב) הקצב ירד והתחלנו לראות שאין מאיפה לדחוף. ואז באמת הגיע הפעם שלא ראיתי את זוהר סובל כל כך הרבה. ראו שהוא מנסה לדחוף אבל אין לו מאיפה לתת. הגענו למכסת הזמן  וזוהר אפילו לא הגיע לבוקס ג'אמפ חזרה כשבאימונים הוא כמעט סיים אותם. אכזבה ש שנינו מהמצב. ידענו שיכלנו עוד אבל פשוט לא הצלחנו.

אבל – נשאר עוד אימון אחד לתחרות ורצינו לעבור אותו בהצלחה.

אוברהד סקוואט ומתח: 93 קילו אוברהד סקוואט זה לא דבר פשוט, ובמיוחד לא אחרי 64 חזרות של מתח.

בשלב הזה של היום כבר התחיל לרדת גשם ונאלצנו להתחמם עם שלוליות במתחם החימום (כמה אירוני). ביצענו שינוי קטן בטכניקה לאובדהד סקוואט והרגשנו הרבה יותר בטוחים באימון. והעובדה שזה האימון האחרון שיסכם את הטירוף של ה-3 ימים האחרונים נתן עוד טיפה דרייב לתת בראש ולצאת מפה כמו שצריך.

החלטנו על חלוקה וקצב וזוהר יצא להתחיל את המקצה שלו.

והוא עשה בול את מה שתכננו, ועם הפלה אחת של המוט רק 2 חזרות לסוף (!) הוא סיים את האימון במקום ה-13. מה שנתן לו את המיקום השביעי הסופי.

מילות סיכום

בכמה מילים: חוויה אחת גדולה מה שהלך בסיאול. בתור תייר, מאמן, צופה, ומתאמן.

קודם כל, איך לא – סיאול היא עיר נהדרת. לפחות מה שאנחנו ראינו. אוכל טעים, נעים להסתובב.

בתור צופה, האווירה בתחרות הייתה מטורפת. קשה לתאר את כל האנרגיות שעפו שם.

בתור מאמן:

חוץ מהקנאה על הציוד האיכותי ורמת ההפקה, למדתי הרבה על התנהלות לפני תחרות. על הצורך להגיע כמה ימים לפני להתרגל לאוכל, לתחבורה, למיטה. ופשוט להבין איפה אתה נמצא. גם לפני הטיסה – איך להתחיל לתרג את האימונים, כמה לתרגל ומה צריך לתרגל, איפה לשים את הדגש באימונים ועוד.

התנהלות בזמן תחרות: חשוב להביא מספיק אוכל או דברים שיתנו אנגריה (היה קשה לאכול בזמן התחרות), להתחמם כמו שצריך, לדעת מתי כדאי להתחיל להתחמם. במה להתחמם, כמה לנוח, או אפילו ללכת לישון. אני מקווה שלמדתי קצת איך להתנהל עם הספורטאים שלי.

אחרי התחרות: הצורך להתאושש ולאכול כמו שצריך בשביל היום שאחרי.

ובנתיים – הרבה שיעורים ותהיות לקראת שנה הבאה על איך להתכונן ולתת פייט עד המקום הראשון.

תגובות