מחיר האנדרנלין – על סגנון החיים של ספורטאי הקרוספיט

כולם מדברים על התענוג בפנטזיה של "אם יכלתי להתאמן כל היום ולא לעבוד", כשמדברים על ספורטאי קרוספיט. עבור רים מאיתנו זהו איזושהי שאיפה רחוקה שמבטאת את האהבה שלנו לספורט. אפשר להבין למה – יש זמן לעבוד על כל הסקילים שבעולם (לכאורה), חשבון האינסטגרם מתמלא לו בסרטוני PR (עם מוזיקת ראפ כמובן) והשינויים הפיזיים לא מאחרים לבוא.

אבל בואו נדבר ת'כלס – האם זה באמת כזה שוס להיות ספורטאי קרוספיט? מה עם כל ההקרבות? הפיזיותרפיה עקב פציעות? התסכול והתמודדות מול מתחרים אחרים?

ראיינו קומץ ספורטאי קרוספיט ישראלים, שהולכים להופיע ממש אוטטו ב-RFA באצטדיון הדר-יוסף בסוף השבוע הבא ולהראות לכם את פירות העבודה שלהם של שנה שלמה. תהיו שם.

אדם גרינקר | CrossFit Hadar Yosef

סטודנט למדעי המחשב ומתחרה קרוספיט

"בסיומה של תחרות ה-RFA בשנה שעברה בדירוג לא מספק מבחינתי מצאתי את עצמי אומר: 'טוב, יש אנשים כמו מתיו פרייז׳ר שכל עולמם סביב קרוספיט, אני לא יכול להשוות את צמי לרמה כזו מכל מיני סיבות; אני סטודנט, לא הכי גבוה ושוקל יחסית הרבה'. במקרה צפיתי בסרט דוקו שלו ( פרייז׳ר) וגיליתי שאנחנו לא כל כך שונים מבחינת גובה ומשקל ואפילו מסתבר שהוא בעצמו סטודנט. בשלב זה הבנתי שאני צריך 'לחשב מסלול מחדש'. החלטתי שזה מספיק חשוב לי בכדי לשנות משהו בסגנון החיים ובסדר היום שלי."

"פתאום אני מוצא את עצמי עובד על גמישות כמה שעות ביום, אוכל בצורה מוקפדת ונהיה פדנט ומחושב (שלא לאמר פנאט) לגבי כל החלטה. מצאתי את עצמי מסביר לחברים שאני לא יכול לצאת איתם בערב כי אני צריך ב-7 בבוקר כבר להתחיל אימון שחייה, ולאחר מכן אני לא יכול מכיוון שאני ממשיך לטיפול אצל רועי סרי (על בסיס שבועי). השנה הזו הייתה מאוד אינטנסיבית עבורי. אך אני לא מתחרט על דבר, מכיוון שיש סביבי אנשים מדהימים ובראשם סשה נדב ואורן שתומכים ועושים את החוויה הזאת למיוחדת ועוצמתית."

צילום: אריאל שרוסטר

ירדן שביט | CrossFit Hasharon Poleg

מאמנת קרוספיט וסטודנטית לתואר שני במדעי החיים

"..וכשאני מסתכלת על האופן של שנה שעברה, אני רואה שנהניתי. עשיתי כל אימון פעם אחת, כי זה היה נטו בשביל החוויה ובשביל הכיף האישי שלי. זו הייתה הפעם הראשונה שנרשמתי והפעם הראשונה שהסכמתי להתחרות – כי עד עכשיו זה פשוט לא היה העניין. העניין היה להנות. אני לא נהנית מהתחרות שלי. אני נהנית מעצם היותי מתאמנת. אני אוהבת להזיע, אני אוהבת לעשות דברים מאתגרים וקשים, ללמוד אותם ולנסות אותם שוב ושוב. לתת בראש ואחר-כך להיות מופתעת קצת מעצמי. אני אוהבת להרים הכי כבד שאני יכולה – כי אני פאקינג יכולה. אני אוהבת את התוצאות מכל הדבר הענק הזה ואני אוהבת את זה שאני יכולה לאכול כמה שבא לי."

"אז למה האופן השנה מרגיש לי כמו אבן תקועה? הרי שנה שעברה כלכך נהניתי, האימונים, הספורטאים, החוויה העולמית. נרשמתי בידיעה שיכול להיות שלא אגיע גבוה. כי זה סתם לנסות, התברגתי בעשירייה הראשונה והייתי די מופתעת מעצמי כי הסבולת שלי תמיד הייתה שם על הרצפה. הרי לא התאמנתי בשביל זה לשניה, עשיתי מה שהתחשק לי באותו היום, רק כדי להרים כבד ולהזיע וללכת הביתה. כל יום הגעתי ללא תכנון מראש, שום תכנית קבועה אלא סתם משהו שרירותי שהיה לי חשק אליו. וגם ב-RFA, באתי פתוחה. ללא ציפיות. נהניתי מכל שניה. חולת קהל, מפזרת חיוכים מינימום קמיל. אז מה קרה השנה ? השנה אני רוצה יותר. חשבתי לעצמי, מה יקרה אם באמת אתאמן ? אם תהיה לי תכנית מסודרת, תזונה, מטקונים, כח, ימי מנוחה, טיפולים ? אולי יש פה סיכוי למשהו רציני? יאללה. אז אני עובדת ומתאמנת וקורעת את התחת, תכנית כח מסודרת שיש לה פיק ברור, תזונה מסודרת יותר – למרות הנוטלה (!) ושחייה, ריצה, ימי מנוחה וכל הבלאגן הזה."

צילום: איתי בלסון

נטע ברונשטיין | CrossFit Kfar Saba

מאמנת קרוספיט ומנהלת לקוחות בקרוספיט כפ סבא

"נשאלתי איך משלבים אורח חיים תחרותי עם עבודה או לימודים ובכלל בשגרת חיים יומיומית. תוך כדי שאני עונה על השאלה הזו הראש שלי עסוק במה יש לי לעשות ישר אחרי שאני מסיימת לענות."

"שגרת היום יום שלי היא פשוטה סך הכל, אני קמה לאימון בוקר חוזרת לאכול, חוזרת למועדון לעבוד כמה שעות וממשיכה לאימון ערב. אז נכון סה"כ השגרה היא די פשוטה ואת לימודי התואר שלי סיימתי כבר לפני שנתיים, אבל העבודה אף פעם לא נגמרת (בנוסף למאמנת, אני גם מנהלת הלקוחות של קרוספיט כפר סבא) והחשיבות של התאוששות מאימון לאימון חשובה לי מאוד כך שרוב היום שלי מחושב. ההקרבה היא לא קטנה, בין אם זה ותור על יציאות מאוחרות לצורך שעות השינה ובין אם זה ויתור על אכילה מרובה בחוץ ועוד. עם זאת אני יודעת איפה אני יכולה להתגמש כי גם זה משהו שחשוב לעשות – לצאת מהשגרה. אז אורח חיים תחרותי זה לא קל, ומי שמעוניין באורח חיים תחרותי צריך לדעת שמדובר בעבודה קשה, חשוב לא לעגל פינות למרות העומס, לקבל ימים טובים וגם ימים טובים פחות, צריך להיות עקביים כדי לראות תוצאות אבל הכי חשוב, זה רצון, רצון להקריב, רצון לרצות במטרה ולהגיע אליה."

צילום: אריאל שרוסטר

גיל ליאור | CrossFit TLV

סטודנט לפיזיותרפיה, מאמן ומתחרה קרוספיט, מאמן ראשי ובעלים בקרוספיט רעננה

"להיות מתחרה זה לתכנן את היום כדי להספיק גם אימון ערב וגם לישון לפחות 7 שעות וחצי בלילה. זה לפתוח את המקרר בצהריים ולעשות חישוב אם יישאר אוכל איכותי עד מחר בערב, זה להשקיע 5 שעות בשבוע בטכניקות התאוששות ועיסויים למיניהם, זה כשיש לך הזמנות אוטומטיות על בסיס חודשי מ-iHerb של תוספי תזונה, זה לשאול לפני כל אימון מה אני רוצה להשיג באימון הזה והאם הוא ראוי, זה לעשות הקרבו בחיי החברה ובלימודים ולעיתים אפילו במשפחה כדי להגיע בשיא לפני תחרות, זה לצאת ב-8 בערב לאימון הפוגות כשהגוף תפוס וכאוב, בסוף שבוע אימונים ואחרי שכבר היה אימון בוקר, זה לצפות בצילומים של האימונים ולשאול את עצמך איך יכולת להיות מהיר יותר, יעיל יותר וטוב יותר, זה לעמוד במקצה חצי גמר וגמר בתחרות, כשהקריין סופר לאחור, מימינך ומצדך 10 חיות אדם רעבות, ויש תחושה מדהימה של נוכחות ומודעת מוגברת ברגע הזה ממש, עכשיו מתחיל האתגר האמיתי."

ולד פטרטי | CrossFit Rose Valley

בעלים של CrossFit Rose Valley, מאמן קרוספיט

"איך זה להתאמן ולאמן ולהיות בעלים של הבוקס? חבר טוב שלי ומתחרה חזק מאשדוד מיכאל גריבה אמר לי 'אז מה ולדיק, חשבת יהיה לך בוקס תוכל להתאמן כמה שבא לך!?' NOT!"

אני מרגיש שרק עכשיו התאפסתי על הלו"ז ועל המשחק המנטלי כך שאני מצליח להתאמן כמו שצריך. מזל שיש לי שותף. מה שאני עושה זה מפרק את האימון ל3-4 חלקים ומכניס אותם לפני שאני מאמן או בזמן שהשותף שלי מאמן. הייתי ממש צריך לשנות גישה מ"אם אין לי שעתיים להספיק את כל האימון המתוכנן כמו שצריך אז אני גם לא אתחיל" ל"או קיי, 30 דקות אני מספיק להתחמם ולעשות את המטקון היומי, צא!" אחד הדברים החשובים והקשים ליישום זה "פחות להתלונן, יותר לעשות" כי תמיד בא לי להגיד לעצמי "אתה מסכן, לא אכלת כמו שרצית ובלילה ישבת על תוכנית של הבוקס, לא מתאים להתאמן עכשיו" ואני אמור לעשות בידיוק את ההפך. HUSTLE זו המילה או כמו שארנולד שוורצנגר אמר "שש שעות שינה ואלה שיגידו שהם צריכים שמונה או תשע. אני מציע להם לישון מהר יותר".

צילום: דימה וזינוביץ'

שרון כהן-פורת | CrossFit TLV

סטודנטית לרפואה, אמא ומתחרת קרוספיט

"השאלה איך מוצאים זמן להכל היא שאלה שכמעט כולם מתמודדים איתה. אני מצאתי שהדרך הכי טובה להצליח להשתלת על הכל זה להיות מסודר, מבחינת הלימודים ומבחני גמר, למשל, לבנות תוכנית שנתית, חודשית ושבועית לכל המטלות הארוכות טווח. ואני מנסה להתחיל לעבוד על הכל מספיק מוקדם שלא להתקע עם מלא עומס ברגע האחרון, כמובן שזה לא תמיד מצליח לגבי האימונים גם חייבים להיות יעילים, בחימום שלי אני גם מכניסה עבודה על סקילס למשל, וגם ברג שמתחילים להתאמן אז לנסות לתקתק את האימון ולא להתקע בבוקס שעות. בעזרת ירון ורם מתכננים תוכנית שנתית ושבועית שבכל שלב יש דגש לאלמנטים שונים. ועם המשפחה, כשאני עם אהרון (בן הזוג) אז אני מנסה להיות איתו במאה אחוז, שהזמן שלנו ביחד יהיה הכי איכותי שאני יכולה. אף פעם אין באמת מספיק זמן להכל, תמיד אני נשארת עם תחושה הלוואי שהייתי יכולה להתאמן יותר, ללמוד יותר, להיות בחופש יותר….אבל אם יש מטרות שהם חשובים לך ואתה יודע להגדיר מה הם ואיך אתה מתכנן להגיע אליהם אז אפשר להספיק המון."

צילום: איתי בלסון

מעין שפרלינג | CrossFit Hasharon Poleg

מאמנת קרוספיט ומורה לספורט, אמא ומתחרת קרוספיט

"קרוספיט – למרות הכל."

"אני אוהבת להתאמן בקרוספיט. אני אוהבת את האתגרים שהשיטה הזו מציבה בפני אני אוהבת יותר מכל את התחושה שאני לא מוותרת לעצמי לא כשקשה, לא כשקר בחורף ואפילו לא בהריון. בשיטה הזו יש משהו אחר."

"משהו שקשה לשים עליו את האצבע אולי זה האתגרים, אולי זו הקהילה שדוחפת אותך להשגים שלא האמנת שאתה יכול להם. אבל המשהו הזה לא נותן לך להפסיק, הוא לא נותן לך לפרוש באמצע. אתה חייב להשלים את הסט, אתה חייב לבוא לאימון גם אם היה יום קשה בעבודה. אתה פשוט חייב לבוא."

"בשנה שעברה התחרתי ב-RFA והגעתי למקום 24, השנה אני כרגע מדורגת במקום 19. מעבר לעובדה שככל הנראה שהשתפרתי אני מאמינה שזה שהמשהו הזה הוא בגלל החברים שדחפו אותי קדימה למרות כל הקשיים היומימים כמו חיי משפחה ועבודה, למרות הגיל למרות הכל על הקרוספיט אני לא מוותרת והחברים לא מוותרים עלי קרוספיט. למרות הכל – בשביל הכל."

תגובות