Register

A password will be e-mailed to you.
[adrotate group="1"]

הגעתם לבוקס. למעשה די נשכתם שפתיים והלכתם בכח. זה לא שהשרירים כאבו יותר מידי, פשוט שכל העניין של להתאמן היום היה נדמה כמו רעיון רע, אבל מהרגע שפורסם האימון הבנתם שאין מצב שאתם לא הולכים.

1..2..3 GO!

עולים לדדליפט. משהו לא בסדר, המשקל שבד"כ עולה בקלילות וזריזות מרגיש כמו ה-RM1 שלכם ביום רע. אתם רגילים לזה שהגוף אומר לכם לא, אבל הפעם כנראה שהוא ממש מתכוון לזה כי היום הוא החליט פשוט לא לקחת חלק בשטויות שלכם. 

נשמע מוכר? הכירו את ה- (CNS Fatigue (Central Nervous System Fatigue – או בשפתנו, עייפות מערכת העצבים המרכזית.

העייפות העצבית אינה זהה למושג העייפות המקיפה "והקלאסית" (Peripheral Fatigue) וזכתה להכרה רק בשנים האחרונות, ובניגוד אליה אינה נובעת בשריר או בבעיות של מחסור בגליקוגן (האנרגיה הזמינה לשימוש שריר) אלא במערכת העצבים ובמוח. בתור ספורטאיי סיבולת וכוח שדוגלים במשטר של אימונים עצימים ותדירים, חשוב ורצוי שנשכיל בכל הקשור לתכנון אימונים מול דרישת הגוף למנוחה.

סימפטומים ידועים של עייפות עצבית:

1) ירידה בביצועים אתלטיים.

2) ירידה בקוארדינציה.

3) ירידה בדחף מיני.

4) תחושת חוסר ריכוז.

5) דופק מהיר בעת מנוחה.

6) עייפות פיזית ותשישות מנטלית (מתבטאת בד"כ בחוסר רצון להתאמן).

7) חוסר מצב רוח ועצבנות.

עייפות עצבית – למה ואיך

ברמה הביו-כימית, מהתבוננות אל מה שקורה אצלנו בגוף, עייפות עצבית יכולה להופיע דרך שינויים שמקורם בתפקוד לא אופטימלי של המוליכים העצביים שלנו שאחראים על תקשורת בין השרירים למוח. כל תזוזה שאנו מבצעים גורמת לתגובה כימית שמפעילה את המוליכים שלנו אשר "מדווחים" ומתקשרים עם המוח והשריר. המוליכים העצביים הרלוונטים הם כדלקמן:

1. סרטונין (Sertonin) – סרטונין הוא מוליך האמון על תפקודנו בכמה ורטיקלים: שינה, מצב רוח, רגישות לגירויים והתנהגות. בעת מאמץ פיזי, אנו חווים עליה רצינית בכמות הסרטונין הופרש. הרמות הגבוהות של הסרטונין משפיעות עלינו בשתי דרכים: כאשר אחת היא שינוי בתפיסה של המאמץ הפיזי המבוצע (משימות פיזיות עלולות להיראות קשות יותר משהן באמת) והשניה היא עלייה בעייפות השריר.

2. דופמין (Dopamine) – דופמין הוא מוליך עצבי נוסף שאמון על העוררות שלנו, ואחראי על המוטיבציה, קוארדינציה ומאמץ סיבולתי. אימון ממושך ואינטנסיבי עשוי להנמיך את רמות הדופאמין, ויחד עם זאת את הביצועים שלנו

3. אציטולכולין (Acetylcholine) – מוליך עצבי שאחראי על ייצור בכוח בשרירים בעת מאמץ פיזי וכן בקרת טמפרטורה ועוררות. בעת מאמץ פיזי רמות המוליך הנ"ל יורדות גם כן ואיתן היכולת הפיזית.

במילים אחרות כפי שאנו מכירים, מאמץ פיזי כביר ללא התאוששות מספקת (שתאפשר לרמות המוליכים להתאזן) עשוי לגרום למצב של עייפות עצבית. שימו לב שייתכן שמצב השרירים שלנו יהיה תקין לחלוטין, ובכל זאת נרגיש חוסר נוחות בעת ביצוע פעילות פיזית, דבר ששוב בא בניגוד לתפיסה המוכרת של עייפות שמגיעה אך ורק לאחר ביצוע פעילות ספורטיבית.

הדרך הפשוטה ביותר להסביר את העייפות העצבית, היא באמצעות תיאוריה שהועלתה ע"י פיזיולוג אמריקאי בשנת 1921 בשם ארצ'יבלד היל ושוב חזרה לכותרות דרך פיזיולוגים אחרים במרוצת השנים. עפ"י תיאוריה זו, כתוצאה מהשאיפה של הגוף לשמור על הומיאוסטזיס (מצב איזון), ברגע שמתגלה מצב של עומס אותות על מערכת העצבים שהגוף אינו מסוגל לפצות עליו – הוא "מכבה" מערכות בגוף בכדי למנוע פגיעה נוספת כאמצעי מנע ולמעשה מונע מאיתנו פעילות פיזית באופן מכוון. התיאוריה הזו יכולה להסביר את תחושת העייפות הכללית שמאפיינת את תופעת האימון יתר וכן את העייפות המנטלית הנלוות.

התופעה הזו נשמעת לכם מוכרת? אם כן, כנראה שהגיע הזמן לנוח ולהוריד עומים. ייתכן שהגוף שלכם מנסה להעביר לכם מסר חשוב.

מקורות:

1. CriticalBench.

2. NCBI.

3. AJCN – 2.

תגובות

תגובה אחת

יש לכם מה להוסיף?

X